
70 צפיות
הרב הגאון רבי אברהם הלוי שליט"א
באי"ח דברים הלכה טז - דיני רחיצה בבין המצרים - האם כולנו אסטניסים? גבולות הרחיצה עד זמננו
סיכום השיעור – דיני רחיצה בימי בין המצרים עד תשעה באב
א. שלוש שיטות עיקריות בשולחן ערוך
מנהג ראשון (מחמיר ביותר):
יש נוהגים שלא לרחוץ כל גופו מראש חודש אב ועד אחרי תשעה באב – אפילו במים קרים (צונן).
מקור: תרומת הדשן, אבי העזרי, הבן איש חי (בבגדד נהגו כך).
מקביל לדיני אבלות – להרגיש צער.
מנהג שני (אמצעי – מנהג הספרדים כיום):
איסור רחיצה רק בשבוע שחל בו תשעה באב.
מבוסס על הרמב"ם, הרמב"ן, הר"ן.
האיסור בעיקר במים חמים לכל הגוף; במים קרים – מותר אפילו כל הגוף.
ערב שבת חזון – מותר להתרחץ כרגיל.
מנהג שלישי (מחמיר במיוחד):
איסור רחיצה כבר מי"ז בתמוז ועד אחרי תשעה באב – כעין צום ממושך.
כמעט ולא נוהגים כיום, היה בעיקר בחוגים מסוימים.
ב. פסקי ספרדים מול אשכנזים
ספרדים (חזון עובדיה, כף החיים):
נוהגים כדעת הרמב"ם – איסור בשבוע שחל בו תשעה באב בלבד.
האיסור הוא רק במים חמים לכל הגוף.
מים קרים – מותרים אפילו כל הגוף.
ערב שבת חזון – מותר להתרחץ במים חמים עם סבון.
אשכנזים (הרמ"א, משנה ברורה):
נוהגים להחמיר מראש חודש אב ואפילו במים קרים לכל הגוף.
מותר לרחוץ פנים, ידיים ורגליים בלבד במים קרים.
אם יש לכלוך, זיעה קשה או צורך רפואי – מותר לרחוץ כל הגוף בצונן.
בשבת חזון – מותר לחפוף ראשו ולהתרחץ במים קרים; יש מקילים לחפוף במים חמים.
ג. הרחבות וחריגים
רחיצה לתענוג או לניקיון:
האיסור הוא דווקא רחיצה של תענוג.
אם הרחיצה היא להסרת זיעה קשה, צער, לכלוך או צורך בריאותי – מותר אפילו לאשכנזים בצונן.
טבילה במקווה:
מי שרגיל לטבול מדי יום/ערב שבת – מותר להמשיך גם בימים אלו, אך רק בצונן.
בתשעה באב עצמו – אסור לכל הדעות אלא אם כן יש חיוב טבילה (למשל לנשים).
קטנים:
דין חינוך – מגיל 6 ומעלה (שיודעים להתאבל).
אשכנזים – מחמירים עליהם בשבוע שחל בו, אבל אם התלכלכו/זיעה – מותר לרחוץ.
ספרדים – מקלים יותר, בפרט בצונן.
האור לציון הקל אף בקטנים עד גיל בר מצווה – מותר לרחוץ אף בשבוע שחל בו.
שנה שאין שבוע שחל בו תשעה באב:
לפי הספרדים – אין איסור רחיצה כלל (מלבד בתשעה באב עצמו).
טוב שימעט מעט להרגיש את האבלות (למשל פחות מים חמים).
אשכנזים – עדיין נוהגים להחמיר מראש חודש (אלא אם כן יש צער גדול).
ד. שיטות פוסקים בימינו
חזון עובדיה (הרב עובדיה יוסף):
מים חמים כל הגוף – אסור רק בשבוע שחל בו.
מים קרים – מותרים גם אז.
מקלחת להסרת זיעה – מותרת גם בשבוע שחל בו, אפילו בצונן.
אור לציון (הרב בן ציון אבא שאול):
מחמיר יותר – אפילו בצונן אסור בשבוע שחל בו, אלא אם כן יש צער גדול מאוד או ריח רע.
פניו, ידיו ורגליו – מותר בצונן.
פועלים/בני ישיבות – אפשר להקל להסרת זיעה.
משנה ברורה:
להחמיר מראש חודש (מנהג אשכנזים).
מקל על חלקי הגוף המזיעים מאוד או מי שעובד בחוץ.
ה. מסקנות מעשיות
ספרדים:
מותר להתרחץ כל הגוף עד שבוע שחל בו תשעה באב.
בשבוע שחל בו – רק בצונן; מים חמים לכל הגוף אסור.
אם יש צער גדול – מותר גם חמים חלקי גוף.
אשכנזים:
נוהגים לא להתרחץ מראש חודש אב.
מותר לשטוף פנים, ידיים ורגליים בצונן.
צער גדול/עובד/זיעה – מותר להתקלח בצונן.
מים חמים כל הגוף – אסור מראש חודש.
קטנים:
עד גיל חינוך – מותר.
מגיל חינוך – משתדלים להחמיר ככל שניתן, אך אם יש לכלוך/זיעה – מותר.
תמלול ערוך (קטעים מרכזיים)
02:20–06:50: הובאו שלוש השיטות בשולחן ערוך והבן איש חי – מחמירים מראש חודש (בבגדד נהגו כך).
06:50–11:50: תרומת הדשן – אפילו בצונן אסור. הרמב"ם – רק בשבוע שחל בו ובחמין. הובא מנהג סלוניקי לרחוץ גם בצונן אפילו בתשעה באב.
11:50–20:00: אשכנזים לעומת ספרדים; דין ערב שבת חזון; היתר חלקי גוף ומי שעובד.
20:00–32:00: פוסקים בני זמננו – חזון עובדיה מקל; אור לציון מחמיר בצונן. היתר למי שמזיע מאוד, בני ישיבות, פועלים.
32:00–41:00: דיני קטנים; חינוך לאבלות או עוגמת נפש. מחלוקת אם מגיל 6 או עד גיל בר מצווה.
41:00–52:00: דינים מיוחדים לשנה שאין שבוע שחל בו תשעה באב – הספרדים מקילים, טוב למעט במים חמים.
52:00–סוף: סיכום דעות הפוסקים, דוגמאות מהמציאות בימינו (חום, כבוד הבריות), והלכה למעשה לכל עדה.
