23 צפיות
סדרת שיעורים בעקבי הצאן הועבר במסגרת שיעורים בשיבה.
#הרב_זאב_סולטנוביץ'#עקבי_הצאן #הרב_קוק #תורת_ישראל#הרב_קוק#ישיבת_הר_ברכה
לפלייליסט המלא:
https://www.youtube.com/playlist?list=PLD8G4dKEOeZztJq-MAFPX2FQvb9mnQXIe
כל הנטיות הטבעיות עומדות הכן בהרחבתם למלא אה התפקיד האלהי הטוב והנאור הנאור, וכל המחשבות השכליות הנם המאורות הגדולים להזריח אורם על כל ארצות החיים של ״אורח צדיקים כאור גיגה ההולך ואור ער נבון היום״. ע״כ אין שום כח נדח, אין שום מחשבה נדכאת, ב״א הבל מאיר הבל חי והבל מובן ומזומן לשרת עם מלאכי השרת
ולשורר עם כל אראלי שחק, להשביע לכל חי רצון ולהרבות האושר הכללי והפרטי של שמחת ד׳ במעשיו כשהם מתעלים ומתברכים, כשהם שמחים ומתמלאים זיו, אין עצב ותוגה אין שטן ואין פגע רע, רק סוכת שלום פרושה ותופת כבור חופפת על כל רגש חיים על כל נמיר. ומחשבה, על כל מעשה ומפעל. וכולם הם מתקשרים יחד, להעשות על ידם האומה והדור, הכללי והפרטי, ״איש חי רב פעלים מקבצי אל שרבה וקבץ פעלים לתורה׳׳ [ברכות] שאין שום מלחמה כבדה לו, שכל כח אדיר המתחבר עם המניעות היותר נמרצות, הוא מנצח, ושכל מה שיש להשתמש בו לטובה הגם שבים תחת ירו להגביר אונו, הורו ונצחו, ״הוא הכה את שני אריאל מואב, והוא ירד והכה את הארי בתוך הבור ביום השלג, הוא הכה איש מצרי, איש מראה, וביד המצרי חנית ויגזול את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו״ כהפרט כן הכלל, כשהדרך הנכונה היא לו להתהלך במדרגה התחתונה של המוסר הכללי, אז אם אמנם הדרך היא נמוכה, חשוכה, ומלאה מהומות מלחמה, אבל עם כל הכבדות שלה, מכשיריה נבונים לפניה, הנחית הרעים מתכבשים, היד הגוברת תהיה אז של היושר, של הצדק, של הטוב והתישיה בפי המובן הרגיל והמוסכם, שגם אלה ברובם הנם עומדים במצב הכבישה, גם הדרכים הפרטיים שלהם הנם מלאים מלחמה ונצחון יחדיו גם הם משתמשים בסמים המרים, למען יקימו ויעמדו על רגליהם, אבל מ״מ העז והצדק בימינם. זאת היא היהדות שבחוץ לארץ, שאיננה יכולה להיות במילואה וטהרתה, כי סוף כל סוף הלא, כל הדר בחו״ל דומה הוא כמי שאין לו אלוה״. שם בגי צלמות א״א ללכת במרחב, א״א לשאוף לחיים מלאים, כי החיים החברותיים והלאומיים. מרעלים ברעל אויר ארץ העמים שהוא נותן חיים לאותם העמיס שהם מוצאים שם את בל מה שהם מבקשים, שהם יכולים לבנות שמה את כל מגמותיהם היותר עליונות, אבל אף לא נקודה אחת אידיאלית מיוחדת וחשובה ימצא שם ישראל. ע״כ הוא מוברח להיות צולע על ירבו, לרכס את כל משאלותיו רק במילוי צרכיו הפרטיים המוכרחים לחיי העיכול
וההזנה לבדם. ומזה בא, שהאויר הזה עצמו הוא מזהם את הלב והמח הישראלי, מחלישו ומטמטמו, ע״כ רק דרך הכבישה הכללית היא הדרך היותר אפשרית ומובילה אל החפץ, שמה. אבל לא זאת היא תורת החיים הנצרכת לדור של עקבא דמשיחא, שהיא מוכרחת להמשך מארץ החיים ממקום בית חיינו.