תיאור

ב18.10 ערכו שרי החוץ של ישראל, ארה"ב, הודו, והאמירויות פגישה מקוונת בדבר הרחבת שיתוף הפעולה בין המדינות בנושאים כמו אנרגיה, תחבורה, תעבורה ימית לקראת הקמת פורום כלכלי משותף ואפשרות לוועידה ראשונה בדובאי בחודשים הקרובים.
האירוע הזה הוא המשך של מגמת הנורמליזציה בין ישראל למספר מדינות ערביות. מאז ספטמבר 2020 4 מדינות ערביות הכירו או הסכימו להכיר בישראל ולנהל איתה יחסים דיפלומטיים וכלכליים(האמירויות, בחריין, סודאן הצפונית, ומרוקו) וזאת בחסות ארה"ב.
לכל מדינה יש את הסיבות שלה ועם כל מדינה ישראל יכולה להפיק יתרונות שונים אולם הנקודה הראשית כאן היא שאותה שותפות מאפשר את הרחבת היחסים עם הודו.
הודו שואפת ליצור חלופה משלה לדרך המשי החדשה של סין תוך שהיא תבנה רשת של דרכים מהאוקיינוס ההודי ועד אפריקה והאיחוד האירופי, רשת כזאת יכולה לעבור דרך איראן או דרך חצי האי ערב וישראל והתוכנית של ישראל לבנות את מה שמכונה "מסילת השלום" מחיפה ונמלי ישראל דרך ירדן ועד למפרצי עומאן והפרסי משתלבת באינטרס ההודי.
הודו מתחרה בטורקיה שבעצמה מתחרה בישראל והאמירויות אולם היא משתפת פעולה עם איראן מסיבות אנרגטיות בעיקר, הודו רוצה להגביר את התחרות בסין(ולבנות בתוכה שרשאות ייצור, הייטק, סייבר, בינה מלאכותית, ואפילו ייצור שבבים) ובשביל המטרה הזאת היא צריכה את שיתוף הפעולה של ישראל, מה שצריכות גם האמירויות מדינות המפרץ כדי לשנות את הכלכלות שלהן.
בחודשים האחרונים ממשלת ישראל פעלה להעמיק את הנורמליזציה אבל כך גם ממשל ביידן שרוצה לבנות את הקוואד, מבחינת הודו זו יכולה להיות הזדמנות להרחיב את הקוואד מערבה בתקווה למנוע מסין פריצת דרך לים הערבי ובכלל מזרח אפריקה ובשביל מדינות המפרץ הפרסי וגם ישראל יש כאן הזדמנות ליצור חלופה לייבוא תזונתי דרך הודו.
שילוב רב של אינטרסים יכול לבנות ברית כזאת או לצד זאת חשוב לקחת בחשבון את האינטרסים המנוגדים של המדינות כמו הרצון של ישראל והאמירויות לשמור על קשר טוב עם סין ומנגד הרצון של הודו לשמור על קשר טוב עם איראן.
בחודשים הקרובים נמשיך לעקוב אחרי המגמה הזאת כדי לראות כיצד היא תתפתח.

תגיות

תגובות